#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתענות ולהספד בימים לפני ואחרי פורים?	"איתא במס' תענית (ט""ו ע""ב) דכל יום שאסור בהספד ובתענית לת""ק אסור בתענית לפניו ולא לאחריו, ולר' יוסי אסור בתענית אפי' לאחריו, ולפי""ז יהא אסור להתענות לפני פורים, אכן נוהגין להתענות תענית אסתר לפני פורים, ויש בזה כמה ישובים בב""י:<br>1) תרצו תוס' והרא""ש והטור דנהי דלא בטלו חנוכה ופורים עם שאר ימים כשבטלו מגילת תענית מ""מ בטלו ימים דלפניהם ולאחריהם<br>2) ועוד תרצו תוס' והרא""ש דיום דלפני פורים היה יו""ט וכשבטלו מגילת תענית יום זה נתבטל וא""כ אף מה שהוא יום שלפני פורים ג""כ נתבטל דומיא דיום טוריינוס [והקשה הר""ן דאין זה דומה ליום טוריינוס]<br>3) הרז""ה תי' דפורים הוי דברי קבלה והוי כדברי תורה דא""צ חיזוק ולפיכך מותרים בימים דלפניהם ולאחריהם<br>4) הרב אלברגילוני כתב דראינו דדעתן של החכמים לבטל הימים במגילת תענית וא""כ יש לנו לפסוק כשמואל דפסק כרשב""ג דאמר לפניהם ולאחריהם מותר<br>5) רבינו שב""ט [ר' שמואל בן ר' נטרונאי] תי' דמותר להתענות משום פרסומי ניסא<br>6) הגהגות מיימוניות תי' דתענית אסתר הוי כתענית חובה דהוי מדברי הגאונים ומנהג כל ישראל.<br>להלכה, המחבר פסק דמותר להתענות [ולספוד (מ""ב ס""ק א')] לפניהם ולאחריהם, וזהו כתירוץ ראשון שבתוס' ורז""ה ורב אלברגילוני [ואולי כרבינו שב""ט]"	סימן תרפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחנוכה?	"המחבר מקיל כמו פורים, והמג""א (ס""ק א') הביא מב""ח דאסור להתענות לפניו [אבל מותר בהספד (פמ""ג א""א ס""ק א', שעה""צ ס""ק ב')], ויש נוהגין להתענות ערב חנוכה תמורת יו""כ קטן ואין לשנות המנהג אבל לא ינהוג כן לכתחילה וגם לא יגזור תענית על הציבור, והמג""א הביא מכנסת הגדולה דאפי' ביום שלאחריו לא יגזור תענית ציבור (מ""ב ס""ק א') [ודלא כפמ""ג (שם) דס""ל דהכנסת הגדולה חולק על הב""ח וס""ל דאסור ליחיד להתענות אפי' לאחריו (שעה""צ ס""ק ד')] {ודבר זה תלוי בטעמים לעיל בפורים, דלפי תירוץ ראשון בתוס' ורב אלברגילוני ורב שב""ט חנוכה כפורים ומותר, ולפי תירוץ שני בתוס' ורז""ה והגהות מיימוניות חנוכה אינו כפורים ואסור}"	סימן תרפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור לתענית אסתר?	"איתא בגמ' י""ג זמן קהילה לכל היא, ורש""י פי' זמן מלחמה, אבל הרא""ש הביא מר""ת שהכל מתאספין לתענית אסתר לומר סליחות ותחנונים לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכין רחמים, וכן מצינו במשה רבינו כשנלחם בעמלק היה מתענה [וכן מבואר בשאלתות (ערוה""ש סעי' א')], וכתב הרמב""ם דנקרא תענית אסתר כדי לזכור שהשי""ת רואה ושומע כל ישראל בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם (מ""ב ס""ק ב'), וביאר הערוה""ש (סעי' א') דהרמב""ם ס""ל דתענית אסתר כנגד התענית שהתענו בימי המן [והא דכתיב לקיים את ימי הפורים וגו' דברי הצומות וזעקתם והר""ן הביא מהראב""ד דקאי על תענית אסתר, דחה הערוה""ש (סעי' ב') דהיינו סמך בעלמא אבל בעיקר ביאר הר""ן (תענית פרק ב') דקאי על ד' צומות שהם זכר לחורבן דכמו שקבלו כלל ישראל צומות אלו כך קבלו ימים אלו למשתה ולשמחה]"	סימן תרפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יום מתענים כשחל פורים ביום ראשון?	"אין מתענין בערב שבת לפי שרגילין לומר סליחות ותחנונים ולא יוכלו לטרוח לכבוד שבת אלא מקדימין ליום חמישי (רא""ש, שו""ע, מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ג'), ועל כן יחיד שמתענה ביום שנעשה לו נס ואירע בשבת יתענה בערב שבת [דליכא סליחות] (באה""ט סס""ק ה') [וע""ע בערוה""ש (סעי' ג') דגם כתב הטעם שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה {אבל אינו משמע כן משאר הפוסקים דאמרינן דיחיד שלא התענה ביום ה' יכול להשלים בערב שבת [וע""ע בט""ז (ס""ק ב') דחולק על הרמ""א וס""ל דבאמת אינו מתענה בערב שבת], אכן המ""ב לעיל (סי' ת""ע ס""ק ו') בתענית בכורות כתב דכיון דאידחי אידחי ולא מתענין בערב שבת אע""פ דליכא סליחות, ואפשר דעדיף טפי להקדים התענית ולא להתענות בערב שבת אבל לגבי מאחרין התענית לא מאחרין התענית ליום ראשון, ועדיין צ""ב}]"	סימן תרפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם המהרי""ל מגיד הלכה בתענית אסתר?"	"כתב המג""א (ס""ק ג') דלא היה מגיד הלכה בתענית אסתר מפני שהתלמידים היו טרודים לקנות צרכי פורים [ומ""מ כל אחד יכול ללמוד לימוד קבוע בביהמ""ד דאין זה כ""כ ביטול צרכי הסעודה (א""ר, מ""ב ס""ק ג')], אבל במוקדם ליום ה' היה מגיד הלכה דלא היה ערב פורים (מ""ב ס""ק ג'), וה""ה כשחל ביום ד' דלא רצה לבטל ב' ימים רצופים דלא יהיה אפשר להגיד שיעור בשושן פורים ערב שבת {דבערב שבת היה מגיד הלכה בבקר, ובשושן פורים היה רגיל להגיד הלכה אחר צהרים, ומכאן סמך דבשושן פורים בטל סדר ראשון אבל קיים סדר שני} (שעה""צ ס""ק ח') [והמג""א (שם) הקשה מהגהות מנהגים דראינו מגמ' (ז' ע""ב) שאפי' בפורים היו רגילים ללמוד לפני רבם {ואין להקשות מגמ' בית רבינו (ג' ע""א) די""ל דהתם לא היו לומדים אצל רבם אלא לומדים מעצמם}, ותי' הא""ר דהיינו בחורים הפנויים מטרדות להכן סעודת פורים (שעה""צ שם)]"	סימן תרפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתענים בתענית אסתר 1) חולה שאין בו סכנה 2) מעוברת ומינקת 3) מי שיש לו כואב עינים 4) מי שיש לו טורח בדרך?	"1) חולה פטור לגמרי אפי' משאר תעניות ואסור לו להתענות וכמ""ש המ""ב לעיל (סי' תק""נ ס""ק ד') [וצ""ע למה הוזכר כאן ברמ""א (ערוה""ש סעי' ד')] 2) בשאר תעניות נוהגות להתענות אם אינן מצטערות הרבה, והא""ר ס""ל דה""ה בתענית אסתר {וכן משמע מב""י (סי' תרפ""ז) בשם הראב""ד דמעוברות נהגו להתענות}, אבל הישועות יעקב מקיל בתענית אסתר דאפי' אם אינה מצטערת פטורה (מ""ב ס""ק ד'), והערוה""ש (סעי' ד') מקיל כהישועות יעקב, והכריע השעה""צ (ס""ק י') דתלוי במנהג המקום, ובכל אופן יש להקל ביולדת תוך ל' יום (מ""ב שם) 3) בתענית אסתר יש להקל במצטער הרבה (רמ""א), וה""ה דיש להקל בכאב ראש ומצטער הרבה (מ""ב סי' ת""ע ס""ק ב' ושעה""צ שם) 4) הב""י הביא משבלי הלקט בשם רש""י באשה שצריכה לרכוב אצל השלטון בתענית אסתר מוקדם ופסק רש""י דהיא מחויבת להתענות ולא תפרוש מן הציבור, וכן סתם הרמ""א דשאר בריאים צריכים להתענות (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ו')"	סימן תרפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתחיל תענית אסתר?	"המג""א (ס""ק ב') הביא מכנסת הגדולה דמתחלת מלילה, אכן כתב הערוה""ש (סעי' ג') דבימינו לא שמענו זה כלל"	סימן תרפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אכל בתענית אסתר האם צריך לפרוע ולהשלימה ביום אחר?	"כתב הרמ""א דצריך לפרוע ולהתענות ביום אחר {ומשמע משעה""צ (ס""ק י""א) בשם הגר""א (ס""ק ו') דיכול להשלים בכל השנה ולאו דוקא באדר דאפי' בג' תעניות שבאדר ראוין היו בניסן}, ולפי הישועות יעקב היינו דוקא בכאב עינים דבעצם מחויב להתענות אבל במעוברת ומינקת דפטורה בעצם א""צ להשלימה יום אחר, אבל מהב""ח משמע דאפי' מעוברת ומינקת צריכה להשלימה (מ""ב ס""ק ה'), וה""ה במי ששכח ואכל בתענית אסתר מוקדם צריך לפרוע ולהתענות ביום ששי (שע""ת ס""ק ה', מ""ב ס""ק ג')"	סימן תרפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש ברית מילה בתענית אסתר 1) בזמנו 2) מוקדם?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-ec55f301595d90ad873976fac46a6138bb41f92a.jpg"">"	סימן תרפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחתן 1) ביום חופתו 2) בימי שבע ברכות?	"1) אחר חופתו [כגון שהיה ביום תענית קודם שקיעה] דינו כלאחר ברית מילה 2) בשאר תעניות, הביה""ל לעיל (סי' תקמ""ט) הביא ריטב""א דס""ל דחייב להתענות כשאינו נדחה, ואפי' בנדחה כתב הביה""ל (סי' תקנ""ט סעי' ט' ד""ה ונדחה) בשם המג""א צריך להתענות [וע""ע בשעה""צ (שם ס""ק ל""ד) דהביא תשובת בית יהודא דא""צ להשלים עד צאה""כ], אבל לגבי תענית אסתר כתב השע""ת (ס""ק ה') בשם הברכי יוסף דא""צ להתענות וא""צ תשלומין, והקיצור שו""ע (סי' קמ""א סעי' ב') ס""ל דא""צ להתענות אבל צריך להשלים, והכריע הקובץ הלכות (פ""ב סעי' ג') דבמוקדם יש להקל אבל אין להקל כשאינו מוקדם"	סימן תרפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש ענין למנוע מרחיצה ותשה""מ וכדומה בתענית אסתר?"	"לגבי שאר תעניתים עי' מש""כ לעיל סי' תק""נ אבל לגבי תענית אסתר ליכא ענין להחמיר כלל (קובץ הלכות פ""ב סעי' י""א)"	סימן תרפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עוד ימים שראוי להתענות באדר?	"הטור הביא ממסכת סופרים שרבותינו שבמערב היו מתענין ג' תעניות דאסתר [שני, חמישי, שני] אחר פורים זכר לג' תעניות של אסתר בניסן אלא שלא רצו להתענות בניסן לפי שבו נגאלו ממצרים והוקם בו המשכן (שו""ע, מ""ב ס""ק ח'), ולא שמענו זה מפני חלישות הדורות (ערוה""ש סעי' ו')"	סימן תרפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הנפק""מ במשנכנס אדר מרבין בשמחה?"	"מי שיש לו דין עם עכו""ם ישפוט באדר (גמ' תענית כ""ט, מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ח'), ומתחיל משעת המולד (פמ""ג סי' תקנ""א א""א ס""ק ב') ונמשך עד סוף החודש (הגהות חת""ס סי' תקנ""א, א""א מבוטשאטש) [ועי' שו""ת חת""ס (או""ח סי' ק""ס) דכתב דאינו מוזכר ברמב""ם ושו""ע דאנן קיי""ל באב דרק ממעטין משבוע שחל בו וזה לא שייך בפורים וא""כ רק בפורים גופה יש ענין לרבות בשמחה]"	סימן תרפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנה מעוברת?	"היעב""ץ (שאילת יעב""ץ ח""ב סי' פ""ח) מדייק מרש""י (תענית כ""ט ע""ב) דרק באדר שני מרבין במשחה דכתב דימי נסים היו לישראל פורים ופסח, והשבט הלוי (ח""י סי' ק""ה אות ג') כתב דיש מוסיפין שמחה מאדר א' וטוב לב משתה תמיד, וכן חתם שו""ת חת""ס (חו""מ סי' כ') א' דר""ח אדר ראשון שמרבים בו שמחה לסדר ושכנתי בתוכם תקפ""ט לפ""ק [ומשמע דמתחיל אפי' מל' שבט {ואפשר דהיה אחר המולד, אבל בדקתי ומצאתי דר""ח היה יום ג' ויום ד' והמולד בירושלים היה בערך 8:27 בלילה אור ליום ד' וא""כ היה לפני המולד}]"	סימן תרפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני העיר שנעשה להם נס האם הם יכולים לתקן יום משתה ופורים זכר לנס?	"בין ציבור בין יחיד יכולים לקבל על עצמם לעשות פורים ביום שנעשה להם נס (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ח'), אכן הערוה""ש (סעי' ז') הביא מחת""ס (יו""ד סי' רל""ג) דמפקפק בדבר דכיון דבטלה מגילת תענית איך נוסף ימים טובים חדשים וכמ""ש בגמ' ר""ה (י""ח ע""ב)"	סימן תרפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשו בשנה מעוברת?	"יש בזה מח' והמג""א (ס""ק ה') הכריע לעשותו באדר שני [אלא אם נעשה הנס בשנה מעוברת באדר ראשון] (מ""ב ס""ק ח'), אבל הערוה""ש (סעי' ז') ס""ל דהעיקר הוא אדר ראשון, וכ""כ המ""ב עצמו לקמן (סי' תרצ""ז ס""ק ב') וצ""ע [ויש שרצו לחלק בין פורים ליום משתה ושמחה, ועי' בפסק""ת (הע' 39)] [והערוה""ש כאן כתב דאפי' בבר מצוה אזלינן בתר אדר ראשון, וצ""ע דהערוה""ש לעיל (סי' נ""ה סעי' י""ד) כתב דאזלינן בתר אדר שני]"	סימן תרפו סעיף ג		
